מדינת ישראל נ' עזרה וחסד בע"מ ואח'

גזר דין

הנאשמים הורשעו בשתי עבירות, עבירה על סעיפים 16 ו – 18 לחוק רישוי עסקים (אי קיום צו בית המשטפ), ועבירה של עיסוק בעסק טעון רישיון ללא רישיון, עבירה על סעיפים 4 , 14 ו – 15 לחוק רישוי עסקים.

על פי עובדות כתב האישום ביום 18.10.07 הורשעו הנאשם בתיק עמ"ק 6889/07, בגין ניהול עסק ללא רישיון, כאשר במסגרת גזר הדין, ציווה בית המשפט על הנאשם לסגור את עסקו החל מיום 30.09.08 אלא אם כן יהא בידם רישיון עסק כדין.

בביקורת שנערכה ביום 16.2.09, נמצא כי לנאשמים אין רישיון וכי הם מפרים את צו בית המשפט

כמו כן, במועד הגשת כתב האישום לא היה בידי הנאשמים רישיון עסק.

מלכתחילה, פסיקת בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים בעבירות של אי-קיום צו הינה כי יש להשית על נאשמים אשר אינם מכבדים צווי בית המשפט עונש של מאסר בפועל וכן קנס אשר יהא בו כדי לשקף את חומרת העבירה. יחד עם זאת, כאשר עסקינן בנאשם שמתייצב לדיון ובידו רישיון עסק, או לאחר שקיים את הצו בסופו של יום, או שמכר את העסק נשוא כתב האישום, הרי שביהמ"ש לא יחמיר עם הנאשמים בעבירות אשר יוחסו להם.

כמפורט בפרוטוקול לעיל, הנאשמים הודו בהזדמנות הראשונה וחסכו מזמנו של בית המשפט ואף הבהירו במעמד הדיון כי העסק נשוא כתב האישום נמכר, וכי החזקה נמסרה לידי הרוכש.

בנסיבות אלו, גובש בין הצדדים הסדר טיעון על דרך הקולא, שהינו לטעמי, ראוי והוגן, ולפיכך אאמצו.

לאור האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.ביחס לנאשמת 1 – קנס בסך של 30,000 ₪. הקנס ישולם בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים.

ביחס לנאשם 2 – קנס בסך של 15,000 ₪ או 45 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, הראשון מיום 1.5.14 ובכל 01 לכל חודש שלאחריו.

מסכום הקנס אשר נפסק ביחס לנאשם 2 – יקוזז סך של 1800 ₪, אשר הופקד על ידי הנאשם 2 במסגרת צו הבאה.

ב.הנני מטילה על הנאשם 2 - מאסר על תנאי של חודש ימים למשך שנתיים שלא יעבור עבירה על חוק רישוי עסקים.

ג.הנאשמים יחתום על כתב התחייבות להימנע מעבירה על חוק רישוי עסקים לתקופה של שנתיים מהיום. סכום ההתחייבות- ביחס לנאשמת 1 – 60,000 ₪, ביחס לנאשם 2 – 30,000 ₪. לא תיחתם ההתחייבות – יאסר נאשם 2 ל – 7 ימים. ההתחייבות תחתם היום במזכירות בית המשפט.

זכות ערעור תוך 45 יום לבימ"ש מחוזי.

ניתנה והודעה היום י' ניסן תשע"ד, 10/04/2014 במעמד הנוכחים.

שלהבת קמיר-וייס, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: